לִחְצוּ עַל מְשִׂימָה כְּדֵי לְהַתְחִיל 👇
בַּבַּיִת הַקָּטָן שֶׁל מִשְׁפַּחַת לֵוִי, הַהִתְרַגְּשׁוּת הִגִּיעָה עַד לַשָּׁמַיִם! כּוּלָּם יָדְעוּ שֶׁחַג הַפֶּסַח סוֹף סוֹף הִגִּיעַ, וְהוּא הוֹלֵךְ לְהִמָּשֵׁךְ שִׁבְעָה יָמִים שְׁלֵמִים שֶׁל חֲגִיגָה.
הַכֹּל הִתְחִיל בָּעֶרֶב הָרִאשׁוֹן וְהַחֲגִיגִי מִכּוּלָּם – לֵיל הַסֵּדֶר. אִמָּא וְאַבָּא לָבְשׁוּ בְּגָדִים חֲגִיגִיִּים, וְאִמָּא הִדְלִיקָה נֵרוֹת שֶׁהֵאִירוּ אֶת הַבַּיִת בְּאוֹר חַם. סְבִיב הַשֻּׁלְחָן הָעָרוּךְ בְּמַפּוֹת יָפוֹת, הַיְּלָדִים לֹא הִפְסִיקוּ לְחַיֵּךְ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הָרֶגַע הַגָּדוֹל, הֵם נֶעֶמְדוּ וְשָׁאֲלוּ בְּקוֹל רָם: "מה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה?". בְּמַהֲלַךְ הָעֶרֶב, הֵם שָׁתוּ בְּשִׂמְחָה אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל מִיץ עֲנָבִים טָעִים וְקִיְּמוּ אֶת הַמִּצְוָה הֲכִי "קְרַאנְצ'ִית" שֶׁיֵּשׁ: אֲכִילַת מַצָּה פְּרִיכָה.
הַיָּמִים שֶׁאַחֲרֵי לֵיל הַסֵּדֶר נִקְרָאִים חוֹל הַמּוֹעֵד. אֵלּוּ הָיוּ יָמִים קְסוּמִים שֶׁבָּהֶם הַמִּשְׁפָּחָה הָיְתָה יַחַד, מְשַׂחֶקֶת בַּגִּינָה וְנוֹסַעַת לְטִיּוּלִים. לַמְרוֹת שֶׁבַּיָּמִים הָאֵלֶּה מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכוֹת וּלְשַׂחֵק כִּמְעַט כְּרָגִיל, רֵיחַ הַמַּצּוֹת הַמָּתוֹק וְהָאֲוִירָה הַמְּיוּחֶדֶת לִיווּ אוֹתָם בְּכָל מָקוֹם.
בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ, כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהָאַחֲרוֹן, חָזְרָה הַחֲגִיגָה לְשִׂיאָהּ. הַיּוֹם הַזֶּה נִקְרָא שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח. שׁוּב לָבְשׁוּ הַיְּלָדִים אֶת בִּגְדֵי הַחַג הַיָּפִים, שׁוּב הִדְלִיקוּ נֵרוֹת חֲגִיגִיִּים, וְנִזְכְּרוּ בַּסִּפּוּר הַמֻּפְלָא עַל נֵס קְרִיעַת יַם סוּף. אַחֲרֵי שִׁבְעָה יָמִים שֶׁל חֵרוּת, שִׁירִים וְסִפּוּרִים, נִפְרְדָה מִשְׁפַּחַת לֵוִי מֵהַחַג עִם חִיּוּךְ גָּדוֹל עַל הַשְּׂפָתַיִם, כְּשֶׁהֵם כְּבָר מַתְחִילִים לִסְפֹּר אֶת הַיָּמִים עַד לַפֶּסַח הַבָּא!